top of page

"סיפור העלייה האתיופית צריך לבוא מגבורה ולא מחולשה"

26.6.2016

פרויקט "כנפי יונה" המתעד סיפורי העלייה האתיופית הגיע לישורת האחרונה עם טקס מרגש במעמד העולים ובהצגה שגוללה את סיפורם

זו השנה הראשונה בה פרויקט "כנפי יונה", המתעד את סיפורי הגבורה של העלייה האתיופית נערך במכללת ספיר. הפרויקט הינו מטעם היחידה למעורבות חברתית בשיתוף פעולה עם סטארט אפ באר שבע ומיזם כנפי יונה לשימור מורשת יהדות אתיופיה. בפרוייקט לוקחים חלק עשרה סטודנטים יוצאי אתיופיה אשר תיעדו לאורך השנה את סיפור עלייתם של מבוגרים מהקהילה והתמקדו בעיקר במסע שעשו העולים דרך סודן.

רגע השיא של הפרויקט הגיע בטקס זיכרון מרגש, לזכר יהודי אתיופיה שנספו במאבקם לעלות ארצה. במהלכו האורחים צפו בהצגת יחיד של השחקנית והיוצרת חווה טזזו שעיבדה את התיעודים שערכו הסטודנטים. בכניסה לאולם בו התקיים הטקס, ניצבה תערוכת פרוטרטים של האנשים אותם ראיינו הסטודנטים ומתחת לכל תמונה היה ניתן לקרוא ציטוט מתוך התיעוד על האדם עצמו ונימה אישית של הסטודנט שתיעד את סיפורו.

אורנה גיגי, מנכ''לית המכללה, נאמה בטקס וציינה שהיא "גאה שיש במכללת ספיר פרויקט מסוג זה המספר את סיפורה של קהילה שלמה שהיא חלק בלתי נפרד מהתרבות ומההיסטוריה של החברה הישראלית". הבטאמו יוסף (31), סטודנט הפעיל בפרויקט הודה להוריו שהתעקשו לעלות ארצה וסבלו במסעם וכך "שבלעדיהם לא היינו זוכים בחלום".

"אני הצטרפתי לפרויקט בידיעה שאני הולך לעשות תיקון היסטורי", מסביר יוסף שתיעד את סיפור העלייה של אביו ודודו. "וכן זו גם סגירת מעגל אישית כשאני לומד וחוקר על ההיסטוריה של המשפחה שלי" הוא מוסיף. ליוסף חשוב להעביר סיפור שלא מקבל ביטוי בחברה הישראלית. "חשוב לי להעביר מה שהיה באמת. תמיד מספרים על האתוס הציוני שחיילים באו והצילו 'יהודים שחורים'. צריך לתקן ולספר את הסיפור של הגיבורים האמיתיים שהם יהודי אתיופיה שארזו את כל מה שהכירו, נתנו את נשמתם וגופם כדי להגשים את החלום הציוני".

העולים כמו אביו ודודו של יוסף עברו מסעות מפרכים דרך סודן עד אשר הגשימו את החלום ועלו לישראל. כ-4000 יהודים לא שרדו את המסע ולכן הטקס נערך לזכרם. יוסף מסביר שתיעוד ושימור הסיפורים זה המעט שהדור השני לעולים יכול לעשות למענם. "ההקשר שתמיד עולה באשר לקהילה האתיופית זה על כמה היא מוחלשת וצריכה עזרה. צריך לשנות ולבוא מגבורה ולא מחולשה", הוא אומר.

העבודה על הפרויקט לא הייתה קלה לסטודנטים. "הקושי היה איך לא לגעת בפצעים פתוחים וכיצד לגרום למרואיין להיפתח", מסביר יוסף שמבחינתו הפרויקט לא הסתיים: "אני רוצה לפתוח דף פייסבוק ולספר כל פעם סיפור גבורה אחר ולקדם את הסיפורים דרך חברי כנסת למערכת החינוך".

bottom of page